מה זה שוטף פלוס ולמה חשוב להכיר את העלות האמיתית?
שוטף פלוס (Shotef Plus) הוא מונח תשלום נפוץ בעסקים בישראל, בעיקר בעסקאות B2B (עסק לעסק). המשמעות של "שוטף+30" היא שהתשלום ישולם בראשון לחודש שאחרי חודש החשבונית, בתוספת 30 ימים. למשל, חשבונית מ-15 בינואר בתנאי שוטף+30 תשולם ב-1 במרץ — כלומר 45 ימים לאחר ההנפקה. ככל שמספר הימים גדל (שוטף+60, שוטף+90), כך תקופת האשראי שהקונה מקבל ארוכה יותר.
למרות שתנאי שוטף פלוס נראים כנוהל עסקי סטנדרטי, הם מסתירים עלות פיננסית אמיתית. כשספק נותן ללקוח שוטף+60, הוא למעשה מעניק הלוואה ללא ריבית לתקופה של 60 יום ויותר. הכסף הזה יכול היה לעבוד בחשבון הספק — לצבור ריבית, לשמש להשקעה, או לחסוך עלויות אשראי בנקאי. עבור עסקים קטנים ובינוניים, העלות המצטברת של מתן אשראי ללקוחות יכולה להגיע לאלפי שקלים בחודש, ולפגוע משמעותית בתזרים המזומנים.
מחשבון שוטף פלוס עוזר לכם לכמת את העלות הנסתרת הזו. על ידי חישוב המחיר הנטו (הערך הנוכחי) של חשבונית בתנאי שוטף פלוס, תוכלו לקבל החלטות מושכלות: האם להציע הנחת מזומן ללקוח שישלם מיד? האם לתמחר את המוצר גבוה יותר כדי לספוג את עלות האשראי? האם כדאי לפנות לשירותי ניכיון חשבוניות (פקטורינג)?
איך מחשבים את המחיר הנטו בתנאי שוטף פלוס?
הנוסחה לחישוב המחיר הנטו (הערך הנוכחי) של חשבונית בתנאי שוטף פלוס היא: מחיר נטו = מחיר × (1 - ריבית שנתית × ימים / 365). הריבית השנתית שבה משתמשים יכולה להיות ריבית חשב כללי (ריבית הפיגורים של בנק ישראל), ריבית אשראי בנקאית שהעסק משלם, או תשואה חלופית שהכסף יכול היה להניב. המחשבון שלנו מבצע את החישוב עבור תנאי תשלום שונים ומראה לכם את העלות הנסתרת בשקלים ובאחוזים.
נוסחה: מחיר נטו = מחיר × (1 - ריבית שנתית × ימים / 365)
דוגמה: לדוגמה: חשבונית של 10,000 ₪ בתנאי שוטף+60 כאשר הריבית השנתית היא 6%. עלות המימון = 10,000 × (0.06 × 60 / 365) = 10,000 × 0.009863 = 98.63 ₪. כלומר המחיר הנטו האמיתי של החשבונית הוא 9,901 ₪ — אתם "מפסידים" כמעט 99 ₪ על כל חשבונית כזו. אם יש לכם 20 חשבוניות דומות בחודש, עלות המימון השנתית מגיעה ליותר מ-23,000 ₪.
מקור: בנק ישראל — ריבית חשב כללי | חוק אשראי הוגן, 2017
עלות מימון לפי תנאי שוטף פלוס — חשבונית של 10,000 ₪
| תנאי תשלום | מחיר נטו (4%) | מחיר נטו (6%) | מחיר נטו (8%) | עלות מימון (6%) |
|---|---|---|---|---|
| שוטף+30 | 9,967 ₪ | 9,951 ₪ | 9,934 ₪ | 49 ₪ |
| שוטף+45 | 9,951 ₪ | 9,926 ₪ | 9,901 ₪ | 74 ₪ |
| שוטף+60 | 9,934 ₪ | 9,901 ₪ | 9,868 ₪ | 99 ₪ |
| שוטף+75 | 9,918 ₪ | 9,877 ₪ | 9,836 ₪ | 123 ₪ |
| שוטף+90 | 9,901 ₪ | 9,852 ₪ | 9,803 ₪ | 148 ₪ |
מתי כדאי להשתמש במחשבון שוטף פלוס?
- תמחור מוצרים ושירותים — אם אתם מוכרים בתנאי שוטף+60 או שוטף+90, עליכם לתמחר את המוצר כך שיכסה את עלות המימון. המחשבון יראה לכם כמה להוסיף למחיר כדי שהרווח הנטו ישאר זהה. שלבו עם מחשבון ריבית דריבית כדי להבין כמה הכסף יכול היה לצמוח אילו קיבלתם אותו מיד
- משא ומתן עם לקוחות וספקים — כשלקוח מבקש שוטף+90 במקום שוטף+30, תוכלו לחשב את ההפרש ולהציע הנחת מזומן שתהיה משתלמת לשני הצדדים. לדוגמה: הנחה של 1% לתשלום מיידי עלולה להיות זולה יותר מעלות האשראי לתקופה של 90 יום
- ניהול תזרים מזומנים — חשבו את הסכום הכולל שתקוע באשראי ללקוחות בכל רגע נתון. אם יש לכם 500,000 ₪ בחשבוניות פתוחות בתנאי שוטף+60 בריבית 6%, העלות החודשית היא כ-2,466 ₪. השתמשו במחשבון הלוואה להשוואה עם עלות אשראי בנקאי
- הערכת כדאיות פקטורינג — חברות פקטורינג (ניכיון חשבוניות) גובות עמלה של 1%–3% לחודש. השוו את עלות הפקטורינג עם עלות ההמתנה לתשלום כדי לבדוק אם שווה לנכות את החשבונית ולקבל מזומן מיידי
- בניית מדיניות אשראי לעסק — קבעו מדיניות ברורה: לאילו לקוחות תנאי שוטף+30 ולאילו שוטף+60. חשבו את העלות הכוללת של כל מדיניות, ובחנו אם כדאי לגבות ריבית פיגורים על איחורים. בדקו את מחשבון ריבית דריבית להבנת ההשפעה המצטברת
- השוואת הצעות מחיר — כשמקבלים שתי הצעות — אחת ב-10,000 ₪ שוטף+30 והשנייה ב-9,800 ₪ מזומן — המחשבון יעזור לכם לקבוע איזו הצעה באמת זולה יותר. לעיתים ההנחה לתשלום מיידי משתלמת יותר מתנאי אשראי ארוכים
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין שוטף+30 לשוטף+60 ושוטף+90?
ההבדל הוא במספר הימים הנוספים מעבר לסוף החודש. שוטף+30 אומר שהתשלום ישולם 30 יום אחרי תום החודש בו הופקה החשבונית — כלומר אם החשבונית מ-15 בינואר, התשלום ב-1 במרץ (תום ינואר + 30 יום). שוטף+60 מוסיף 60 יום — תשלום ב-1 באפריל. שוטף+90 מוסיף 90 יום — תשלום ב-1 במאי. ככל שהתקופה ארוכה יותר, עלות המימון לספק גדלה. על חשבונית של 10,000 ₪ בריבית 6%: שוטף+30 עולה 49 ₪, שוטף+60 עולה 99 ₪, ושוטף+90 עולה 148 ₪.
איך מחשבים את עלות המימון של שוטף פלוס?
הנוסחה פשוטה: עלות מימון = סכום החשבונית × ריבית שנתית × מספר ימים / 365. הריבית השנתית יכולה להיות ריבית חשב כללי (כיום סביב 6%), ריבית בנקאית שמשלם העסק, או תשואה חלופית. לדוגמה: חשבונית של 50,000 ₪ בשוטף+60 בריבית 6% = 50,000 × 0.06 × 60 / 365 = 493 ₪. זהו הסכום שהספק "מפסיד" בגלל הדחיית תשלום.
מתי כדאי להציע הנחת מזומן במקום שוטף פלוס?
כשעלות ההנחה נמוכה מעלות המימון. אם ריבית האשראי שלכם היא 6% ואתם נותנים שוטף+60, עלות המימון על 10,000 ₪ היא 99 ₪ (כ-1%). אם תציעו הנחה של 0.8% לתשלום מיידי (80 ₪), אתם חוסכים 19 ₪ לחשבונית ומשפרים את התזרים. מנגד, הלקוח מקבל הנחה שווה ערך לריבית שנתית של כ-5% — עסקה משתלמת לשני הצדדים. המפתח: חשבו את שיעור ההנחה כריבית שנתית מקבילה כדי לוודא שזה משתלם.
מה זה פקטורינג ומתי שווה להשתמש בו?
פקטורינג (ניכיון חשבוניות) הוא שירות שבו חברה קונה מכם את החשבוניות הפתוחות תמורת תשלום מיידי, בניכוי עמלה. עמלת פקטורינג טיפוסית בישראל נעה בין 1% ל-3% מסכום החשבונית, בהתאם ללקוח, לסכום ולתקופה. שווה לשקול פקטורינג כשהעסק זקוק למזומנים דחופים (למשל לשלם לספקים), כשעלות הפקטורינג נמוכה מעלות מסגרת אשראי בנקאית, או כשהלקוח אמין אבל משלם באיחור. חשוב להשוות: פקטורינג של 2% על שוטף+60 שווה לריבית שנתית של כ-12% — יקר, אבל לעיתים הכרחי.
איך שוטף פלוס משפיע על תזרים מזומנים של עסק?
ההשפעה יכולה להיות דרמטית, במיוחד לעסקים קטנים. דוגמה: עסק עם מכירות חודשיות של 200,000 ₪ בשוטף+60 — בכל רגע נתון יש לו כ-400,000 ₪ תקועים באשראי ללקוחות (מכירות של חודשיים). בריבית 6%, העלות השנתית היא כ-24,000 ₪. מעבר לכך, העסק צריך לממן את הפער מכיסו — לשלם לספקים, שכר עובדים ושכירות — עוד לפני שהכסף מהלקוחות הגיע. לכן ניהול נכון של תנאי שוטף פלוס חיוני לשרידות העסק.
בנק ישראל — ריבית חשב כללי | חוק אשראי הוגן, 2017