שוטף+30 — תנאי התשלום הנפוצים ביותר בישראל
שוטף+30 הוא תנאי התשלום הנפוצים ביותר בעסקאות B2B (עסק לעסק) בישראל. המשמעות: התשלום ישולם ביום הראשון של החודש שאחרי חודש החשבונית, בתוספת 30 ימים. למשל, חשבונית שהופקה ב-10 בינואר תשולם ב-1 במרץ — כלומר כ-50 ימים אחרי ההנפקה. חשבונית מ-28 בינואר תשולם גם היא ב-1 במרץ — רק 31 ימים. ההבדל הזה בין תאריכי הנפקה באותו חודש יוצר פערי מימון שחשוב להבין.
שוטף+30 נחשב לתנאי אשראי סבירים ומקובלים בשוק הישראלי — הם מאזנים בין הצורך של הקונה בזמן לשלם לבין הצורך של הספק לקבל תשלום בזמן סביר. עם זאת, גם שוטף+30 נושא עלות מימון: עבור ספק שנותן אשראי של 30–60 יום (בהתאם לתאריך הנפקת החשבונית בחודש), הכסף לא עובד לטובתו. חישוב עלות המימון חשוב במיוחד לעסקים קטנים עם מחזור גדול — סכומים קטנים מצטברים לעלות שנתית משמעותית.
איך לחשב את עלות המימון בשוטף+30?
הזינו את סכום החשבונית ואת הריבית השנתית (ריבית בנקאית שהעסק משלם, או ריבית חשב כללי כ-6%). המחשבון יחשב את עלות המימון — כלומר כמה "מפסיד" הספק על כך שהתשלום מתעכב. בשוטף+30, מספר ימי האשראי האפקטיבי הוא 30–60 ימים, תלוי מתי בחודש הופקה החשבונית.
דוגמה: דוגמה: חשבונית של 20,000 ₪ בתנאי שוטף+30 כאשר ריבית האשראי של העסק היא 6% שנתי. ימי אשראי ממוצעים: כ-45 ימים (ממוצע בין 30 ל-60). עלות המימון: 20,000 × 0.06 × 45 / 365 = 148 ₪. זה אולי נראה מעט, אבל אם יש לכם 50 חשבוניות כאלה בחודש, עלות המימון השנתית מגיעה ל-88,800 ₪ — סכום משמעותי שכדאי לכלול בתמחור.
איך להתמודד עם שוטף+30 בעסק קטן
כדי למזער את עלות המימון בשוטף+30: (1) הנפיקו חשבוניות בתחילת החודש — חשבונית מ-1 בחודש תשולם ב-1 בחודש הבא + 30 יום = 60 ימים. חשבונית מ-28 בחודש תשולם באותו תאריך = 33 ימים. נסו לסגור עסקאות ולהנפיק חשבוניות כמה שיותר מאוחר בחודש. (2) הציעו הנחת מזומן — הנחה של 1% לתשלום מיידי שווה ערך לריבית שנתית של כ-8% (על 45 ימים), וחוסכת לכם את עלות המימון. (3) תמחרו נכון — כללו את עלות המימון בתמחור המוצר. אם הריבית 6% ותנאי האשראי שוטף+30, הוסיפו 0.7%–1% למחיר. (4) עקבו אחרי תשלומים — לקוחות שמשלמים שוטף+30 אבל בפועל מאחרים ומשלמים שוטף+45 או שוטף+60 עולים לכם כסף. אכפו את התנאים.
שאלות נפוצות
כמה ימים בפועל לוקח לקבל תשלום בשוטף+30?
שוטף+30 אומר: סוף החודש + 30 יום. מספר הימים בפועל תלוי במתי הופקה החשבונית: חשבונית מ-1 בחודש = כ-60 ימים עד התשלום. חשבונית מ-15 בחודש = כ-46 ימים. חשבונית מ-28 בחודש = כ-33 ימים. בממוצע, שוטף+30 שווה לכ-45 ימים. בפרקטיקה, לקוחות רבים משלמים עוד יום-יומיים מאוחר יותר (עיבוד בנקאי), כך שהממוצע קרוב יותר ל-47 ימים.
האם שוטף+30 הם תנאים טובים או רעים?
שוטף+30 נחשבים לתנאים סטנדרטיים ומקובלים בשוק הישראלי. הם טובים יחסית — לא מטילים עומס מימון כבד על הספק ומאפשרים לקונה זמן סביר לשלם. לשם השוואה: שוטף+60 ושוטף+90 הם תנאים מכבידים על הספק, בעוד שתשלום מיידי או שוטף+0 הם יוצאי דופן ומעידים לרוב על מעמד חזק של הספק. לספקים חדשים, שוטף+30 הוא תנאי סביר להתחיל איתו.
מה ההבדל בין שוטף+30 ל-EOM+30?
אין הבדל — הם אותו דבר. שוטף+30 (בעברית) ו-EOM+30 (End of Month +30, באנגלית) שניהם אומרים: סוף החודש שבו הופקה החשבונית + 30 ימים. לעיתים תראו גם "Net 30" — זה שונה: התשלום נדרש תוך 30 ימים מתאריך החשבונית (לא מסוף החודש). Net 30 קצר יותר ועדיף לספק, כי התשלום מגיע מוקדם יותר.
בנק ישראל — ריבית חשב כללי | חוק אשראי הוגן, 2017 | לשכת רואי חשבון — הנחיות חשבונאיות