שוטף+60 — תנאי תשלום נפוצים בעסקאות B2B גדולות
שוטף+60 הם תנאי התשלום הנפוצים ביותר בעסקאות B2B גדולות בישראל, במיוחד בין ספקים לרשתות שיווק, קמעונאות, בנייה וייצור. המשמעות: התשלום ישולם 60 ימים לאחר תום החודש בו הופקה החשבונית. חשבונית מ-10 בינואר תשולם ב-1 באפריל — כ-80 ימים מההנפקה. בפרקטיקה, שוטף+60 מייצגים 60–90 ימי אשראי אפקטיבי, תלוי בתאריך הנפקת החשבונית בחודש.
מבחינת הספק, שוטף+60 מהווים נטל מימוני משמעותי. כל שקל שנמצא בחשבוניות פתוחות הוא שקל שלא עובד עבור העסק — לא מושקע, לא צובר ריבית, ולא משמש לתפעול. עבור עסק עם מכירות חודשיות של 300,000 ₪ בשוטף+60, יש בכל רגע נתון כ-600,000 ₪ שתקועים באשראי ללקוחות. בריבית בנקאית של 6%, העלות השנתית היא כ-36,000 ₪. מחשבון שוטף פלוס חיוני כדי לכמת את העלות הזו ולכלול אותה בתמחור.
איך לחשב את עלות שוטף+60?
הזינו את סכום החשבונית ואת הריבית השנתית. בשוטף+60, ימי האשראי הממוצעים הם כ-75 ימים. המחשבון יציג את המחיר הנטו (הערך הנוכחי של החשבונית) ואת עלות המימון בשקלים.
דוגמה: דוגמה: חשבונית של 100,000 ₪ בשוטף+60, ריבית 6% שנתי. ימי אשראי ממוצעים: כ-75 ימים. עלות המימון: 100,000 × 0.06 × 75 / 365 = 1,233 ₪. המחיר הנטו של החשבונית הוא 98,767 ₪. כלומר, אם הייתם מציעים הנחה של 1% (1,000 ₪) לתשלום מיידי, הייתם חוסכים 233 ₪ — וזה עדיין משתלם ללקוח (כי 1% ל-75 ימים שווה ערך לריבית שנתית של 4.87%). עסקה Win-Win.
השפעת שוטף+60 על תזרים מזומנים
שוטף+60 יוצרים "חור" בתזרים המזומנים של עסקים. דוגמה מעשית: עסק ייצור עם מחזור חודשי של 500,000 ₪. הוצאות חודשיות (חומרי גלם, שכר, שכירות): 400,000 ₪. אם כל ההכנסות בשוטף+60 — בכל רגע נתון יש 1,000,000 ₪ בחשבוניות פתוחות, בעוד ההוצאות צריכות להיות משולמות מיידית. הפער: 400,000 ₪ בחודש שצריך לממן מכיסו או מאשראי בנקאי. אפשרויות פתרון: (1) מסגרת אשראי בנקאית — ריבית פריים+2%–3%. (2) פקטורינג — ניכיון חשבוניות ב-1%–2% עמלה. (3) הנחת מזומן — עידוד לקוחות לשלם מהר. (4) תמחור — הוספת 1.5%–2% למחיר כדי לכסות את עלות המימון. (5) משא ומתן — ניסיון לקצר לשוטף+45 או שוטף+30.
שאלות נפוצות
האם שוטף+60 זה חוקי?
כן, שוטף+60 הם תנאים חוקיים לחלוטין בעסקאות B2B. אין חוק בישראל שמגביל את תנאי האשראי בין עסקים (בניגוד לחלק ממדינות אירופה, שם יש הגבלות). עם זאת, חוק מועדי תשלום לספקים (2017) קובע שגופים ציבוריים (ממשלה, רשויות מקומיות) חייבים לשלם לספקים תוך 45 ימים מהגשת החשבונית, ואם מאחרים — חייבים בתוספת ריבית פיגורים. בשוק הפרטי, התנאים הם עניין של משא ומתן בין הצדדים.
מה ההפרש בעלות בין שוטף+30 לשוטף+60?
ההפרש הוא 30 ימי אשראי נוספים. על חשבונית של 100,000 ₪ בריבית 6%: שוטף+30 (ממוצע 45 ימים) = עלות 740 ₪. שוטף+60 (ממוצע 75 ימים) = עלות 1,233 ₪. הפרש: 493 ₪ לחשבונית. על מחזור חודשי של 500,000 ₪, ההפרש השנתי מגיע ל-29,589 ₪. זה סכום שמצדיק משא ומתן רציני על תנאי התשלום.
מתי כדאי להסכים לשוטף+60?
שוטף+60 כדאי כש: (1) הלקוח גדול ויציב ומייצג חלק משמעותי מהמחזור — ההכנסה היציבה שווה את עלות המימון. (2) התמחור כולל את עלות המימון — הוספת 1.5%–2% למחיר מכסה את העלות. (3) אין חלופה — אם הלקוח הגדול דורש שוטף+60 ואין ספקים מתחרים שיסכימו, לעיתים אין ברירה. (4) יש גישה לאשראי זול — אם ריבית מסגרת האשראי שלכם 4%, עלות המימון קטנה. שוטף+60 לא כדאי כשהריבית שלכם גבוהה, כשאין ודאות לגבי יכולת התשלום של הלקוח, או כשהעסק כבר בלחץ תזרימי.
בנק ישראל — ריבית חשב כללי | חוק מועדי תשלום לספקים, 2017 | לשכת רואי חשבון