שוטף+90 — תנאי התשלום הארוכים ביותר הנפוצים
שוטף+90 הם תנאי התשלום הארוכים ביותר שעדיין נחשבים מקובלים בשוק הישראלי. המשמעות: התשלום ישולם 90 ימים לאחר סוף חודש החשבונית — כלומר 90–120 ימי אשראי אפקטיבי. חשבונית שהונפקה ב-1 בחודש תשולם רק אחרי 120 ימים — ארבעה חודשים מלאים. זה נטל מימוני כבד ביותר על הספק, שצריך לממן את פעילותו בינתיים ממקורות אחרים.
שוטף+90 נפוצים בעיקר בעסקאות עם גופים ממשלתיים, חברות ציבוריות גדולות, ענף הבנייה ופרויקטי תשתיות. עבור ספקים קטנים ובינוניים, עבודה בתנאי שוטף+90 דורשת תכנון פיננסי קפדני: צריך לוודא שיש מספיק הון חוזר לכסות את פער התזרים, לכלול את עלות המימון בתמחור, ולשקול שימוש בכלים כמו פקטורינג. חישוב מדויק של עלות המימון הוא צעד ראשון הכרחי.
איך לחשב את עלות שוטף+90?
הזינו את סכום החשבונית ואת הריבית השנתית. בשוטף+90, ימי האשראי הממוצעים הם כ-105 ימים (ממוצע בין 90 ל-120). המחשבון יציג את המחיר הנטו ואת עלות המימון — שיכולה להגיע ל-2% ויותר מערך החשבונית.
דוגמה: דוגמה: חשבונית של 200,000 ₪ בשוטף+90, ריבית 6% שנתי. ימי אשראי ממוצעים: כ-105 ימים. עלות המימון: 200,000 × 0.06 × 105 / 365 = 3,452 ₪. המחיר הנטו: 196,548 ₪. כלומר, אתם "נותנים" ללקוח הלוואה ללא ריבית של 200,000 ₪ לכמעט 4 חודשים, ומפסידים 1.73% מערך העסקה. על מחזור שנתי של 2 מיליון ₪ בשוטף+90, עלות המימון מגיעה ל-34,521 ₪.
האם שווה לעבוד בשוטף+90? ניתוח כלכלי
ניתוח כדאיות לעבודה בשוטף+90 צריך לכלול: (1) שיעור הרווח הגולמי — אם הרווח הגולמי 30%, עלות מימון של 1.7% מורידה אותו ל-28.3% — סביר. אם הרווח 10%, הוא יורד ל-8.3% — חמור. (2) עלות הון חוזר — צריכים לממן 3 חודשי מכירות מכיסכם או מאשראי. על מחזור חודשי של 300,000 ₪, זה 900,000 ₪ שתקועים. (3) סיכון אשראי — ככל שהתקופה ארוכה יותר, הסיכון שהלקוח לא ישלם עולה. בדקו דירוג אשראי. (4) חלופות — אם אפשר למכור לאותו לקוח בשוטף+60 עם הנחה של 1%, זה עדיף על שוטף+90. (5) שקלול כולל — אם הלקוח מייצג 40% מהמחזור שלכם, המחיר של אובדן הלקוח גבוה מעלות המימון. אם הוא 5% — שקלו לוותר.
שאלות נפוצות
כמה שוטף+90 עולה לעסק?
העלות תלויה בריבית ובמחזור. דוגמאות (ריבית 6%): מחזור חודשי 100,000 ₪ בשוטף+90 = עלות שנתית כ-17,260 ₪. מחזור 300,000 ₪ = כ-51,781 ₪. מחזור 500,000 ₪ = כ-86,301 ₪. מחזור 1,000,000 ₪ = כ-172,603 ₪. אלה סכומים שמשפיעים משמעותית על הרווחיות, במיוחד בעסקים עם שיעור רווח נמוך. חשוב לכלול את העלות הזו בתמחור — הוספה של 1.5%–2% למחיר מכסה את עלות המימון.
איך אפשר לקצר תנאי שוטף+90?
כמה שיטות: (1) הנחת מזומן — הציעו 2% הנחה לשוטף+30 (שווה ריבית שנתית של 12% — משתלם ללקוח אם ריבית הבנק שלו גבוהה). (2) משא ומתן חוזי — בחוזה הבא, דרשו שוטף+60 כתנאי בסיסי. (3) תמריצים — משלוח מוקדם, שירות מועדף, או מוצרים בלעדיים ללקוחות עם תנאים קצרים. (4) קנסות איחור — כללו בחוזה ריבית פיגורים על איחורים. (5) חלופות מימון — אם לא ניתן לקצר, השתמשו בפקטורינג סלקטיבי לחשבוניות גדולות.
האם שוטף+90 זה יותר מדי?
שוטף+90 הוא בגבול העליון של המקובל. מעבר ל-90 ימים (שוטף+120 ומעלה) נחשב חריג ומכביד. ב-2017, חוק מועדי תשלום לספקים קבע שגופים ציבוריים חייבים לשלם תוך 45 ימים — הרבה פחות משוטף+90. בשוק הפרטי אין הגבלה חוקית, אבל המגמה העולמית היא לקצר תנאי תשלום. באירופה, דירקטיבת האיחור בתשלומים (2011) מגבילה ל-60 ימים מקסימום. בישראל, יש קולות שקוראים להסדרה דומה.
בנק ישראל — ריבית חשב כללי | חוק מועדי תשלום לספקים, 2017 | חוק אשראי הוגן, 2017